מה אנחנו הולכים לבנות פה
רוב הסרטונים שנוצרים בבינה מלאכותית נראים נקיים, אבל שטוחים. הם לא מרגישים כמו סצנה מתוך סרט. פה אנחנו הולכים בדיוק על הכיוון ההפוך. סרטון קולנועי אפל, עם מתח שממלא את המסך, תנועת מצלמה אגרסיבית ושליטה מלאה בהילוך האיטי ובחיתוכים המהירים, הכל בתוך פרומפט אחד.
אנחנו עובדים עם שני כלים. Nano Banana בונה לנו את הדמות, תמונת רפרנס אחת חזקה. Seedance מקבל את הדמות ואת הפרומפט והופך אותה לסרטון של חמש עשרה שניות. זהו. שני כלים, כמה דקות עבודה, ותוצאה שנראית כמו טריילר.
בונים את הדמות ב-Nano Banana
זה לא פורטרט, זו דמות מתוך סרט
הכל מתחיל בדמות. אל תחשבו על תמונת פרופיל יפה, תחשבו על דמות שהיא נבל וגיבור באותו רגע. הפנים צריכים לשדר שליטה ודומיננטיות קרה. ככל שהרפרנס חזק יותר, ככה הסרטון בסוף ייצא טוב יותר.
- תווי פנים חזקים ומוגדרים. חדים, ברורים, בלי רכות.
- תאורה דרמטית ואפלה. מקור אור אחד שחורט צללים עמוקים על הפנים, עין אחת נתפסת באור והשנייה נבלעת בחושך.
- מבט מעט כלפי מטה, הבעה נייטרלית ודומיננטית, בלי חיוך.
- רקע כמעט שחור ונקי, כדי שיהיה קל להפריד את הדמות מהרקע בהמשך.
- ניגודיות גבוהה, מראה חד ונקי.
Nano Banana פרומפט הדמות
מדביקים את זה, ומחליפים רק את מה שרוצים לשנות בדמות.
Cinematic character reference portrait for a dark neo-noir film. Front-facing, head and shoulders. Strong, sharply defined facial features. Controlled, dominant, composed expression with a slight downward gaze. Dark dramatic lighting: a single hard light source carving deep shadows across the face, one eye catching the light, the other swallowed in shadow. Near-black clean background for clean keying. High-contrast, ultra-sharp, photorealistic. No text, no symbols. The character should feel like the villain and the hero at once.
רפרנס חלש = תוצאה חלשה
סרטון אפל וקולנועי חושף כל חוסר עקביות בפנים. אל תתפשרו על התמונה הראשונה שיוצאת. תשקיעו בה עד שהיא חזקה, כי כל השאר נבנה עליה.
מרכיבים את הסצנה
מצלמה, תנועה ואווירה שיוצרות לחץ
לפני שמריצים, כדאי להבין מה גורם לסרטון כזה להרגיש קולנועי. זה לא הכלי, זה הלחץ. שלושה דברים בונים אותו, וכולם כבר יושבים בתוך פרומפט המאסטר של השלב הבא.
שלושת מקורות הלחץ
רקע כמעט שחור, מקור אור אחד, צללים עמוקים שחורטים את הפנים. חושך שנשלט טוב משדר עוצמה. תתרחקו מרקעים צבעוניים ומתאורה שטוחה.
זוויות נמוכות קיצוניות מלמטה, סיבוב של 360 מעלות סביב הדמות, חיתוכים מהירים בין זוויות, ועומק שדה כבד לאורך כל הסרטון.
הדמות זזה לאט ובכוונה, בלי חיפזון. אנרגיה קרה ואסופה, כל תנועה מכוונת. זו לא אנרגיה, זו סמכות.
מעלים ל-Seedance ומריצים את הסרטון
כאן הדמות הופכת לסצנה
עכשיו לוקחים את הדמות ואת פרומפט המאסטר, ומחברים אותם יחד ב-Seedance.
- תעלו את הדמות. את תמונת הרפרנס שיצרתם ב-Nano Banana.
- תדביקו את פרומפט המאסטר המלא שלמטה.
- תגדירו אורך של חמש עשרה שניות.
- תריצו. אם הפעם הראשונה יוצאת שטוחה או בלי עומק קולנועי, תריצו שוב פעם או פעמיים.
פרומפט המאסטר
זה הלב של המדריך. שימו לב שהחלק בצהוב הוא איפה שהכלי מזהה את תמונת הדמות שלכם.
Using [@Photo1] as live-action character reference, generate a 15-second cinematic video. Full live-action throughout. No anime, no animation, no transitions, no text or symbols anywhere. Style: dark neo-noir, steampunk shadow atmosphere, overwhelming pressure, visually explosive tension. 0–2s: THE ENTRANCE Extreme low-angle depth-of-field shot. [@Photo1] character moves in slow deliberate motion, sliding sideways into a seat at a table scattered with playing cards. Dark dramatic lighting carves hard shadows across the face — one eye catching the light, the other swallowed in darkness. Lips curl. A cold, unhurried smile. Voice drops low and resonant: "Shall we play?" The words linger. The camera breathes slowly inward, tightening on the face like a threat. 2–6s: THE FLICK The character raises one hand with controlled elegance. A single card is pinched between two fingers. It launches — ultra-speed spin, rockets straight toward camera lens. Instant cut to extreme slow motion. The card decelerates mid-air, hovering. Its edge halos with white-hot light. Texture ultra sharp — every crease, every fiber visible. Camera simultaneously drives into a rapid close-up. The card face fills the entire frame, red and black pattern pulsing against pure darkness. Slow motion holds. Then snaps. The card reverses like a missile and slaps back into the character's hand. 6–10s: THE STORM [@Photo1] character violently rises from the chair. Both hands throw open wide. Every card on the table detonates upward simultaneously — a controlled explosion of paper and light. Camera executes a full 360-degree orbit while rising. Cards spiral into a massive rotating storm around the character. The character stands perfectly still at the center — head slightly lowered, eyes cutting upward with cold dominant energy. Camera slices through rapid angles: extreme low upshot, tight side cut, rotating follow shot. The storm tightens. 10–15s: THE RELEASE Both hands swing violently outward. Dozens of cards fire in every direction — each one trailing a sharp glowing light streak. Three slow-motion inserts cut in rapid succession: a single card spinning to a dead hover, edge arc exploding electric white, card accelerating and vanishing into darkness. Camera rhythm alternates: ultra slow, full speed, slow, full speed. Impact hits land heavy. Final shot pulls wide and fast — character standing alone inside a cyclone of flying cards — epic freeze frame. CAMERA LANGUAGE: Multi-angle fast cuts with handheld breathing feel. Extreme low-angle upshots. 360-degree orbit. Heavy depth of field throughout. Smooth cinematic transitions, no abrupt or jarring cuts. Every move feels intentional and weighted.
שולטים בקצב של הסרטון
פה נפרד הטוב מהמעולה
הפרומפט הוא זה ששולט על הריתמוס, וזה מה שהופך סרטון רגיל לסרטון עם מתח. הרעיון פשוט:
- מהירות מלאה לרגעי השיגור והזריקה.
- הילוך איטי קיצוני לרגעים שהקלף מרחף באוויר.
- חזרה חדה למהירות מלאה ברגע הפגיעה.
אם התנועה יוצאת שטוחה, אל תתפשרו. תריצו שוב. המעבר הזה בין איטי למהיר הוא מה שבונה את המתח הקולנועי.
מוסיפים שכבות סאונד
הסאונד הוא מה שנושא את הסצנה
הסרטון כבר נראה מדהים, אבל הסאונד הוא מה שהופך אותו לטריילר. את השכבות האלה מוסיפים בעריכה, למשל ב-CapCut או ב-VN:
- קול עמוק ומהדהד על המשפט "Shall we play?" עם זנב הד עדין.
- וווש חד וחזק של הקלף בכל שיגור.
- מתיחת סאונד בתדר נמוך ברגעי ההילוך האיטי, כמעט שקט עם רחש רקע.
- שאגה שהולכת ומתגברת כשסופת הקלפים מתפרצת.
- פסקול אלקטרוני אפי שרץ מתחת לכל הסרטון.
- חבטת באס עמוקה על הפריים הקפוא האחרון, ואז שקט.
הסיום שמשאיר אותם רוצים עוד
איך סוגרים סצנה כמו סרט
הסוף חייב להרגיש כמו התחלה של משהו מסוכן. תסגרו על פריים קפוא אפי, הדמות עומדת לבד בתוך מערבולת של קלפים מעופפים, חבטת באס עמוקה, ואז שקט מוחלט.
השורה התחתונה
ההבדל בין סרטון בינוני לסרטון קולנועי הוא לא הכלי. זה הלחץ. לחץ באווירה, לחץ בתנועת המצלמה, ולחץ בשקט שבין הרגעים. הכלי נותן לכם את התנועה, הבימוי שלכם נותן לה משקל. תגרמו להם לעצור את הנשימה.
דמות קולנועית אחת חזקה, סרטון של חמש עשרה שניות שנראה כמו סצנה מתוך סרט, ושליטה מלאה בקצב, בסאונד ובסיום. שני הפרומפטים למעלה מוכנים, מעתיקים ומתחילים.
רוצה את החלק הבא?
אני מפרסם כל יום באינסטגרם על יצירת וידאו, תמונות וסוכנים בבינה מלאכותית. בוא תעקוב ותהיה הראשון לקבל את הפרומפטים הבאים.
עוקב באינסטגרם